איך אנחנו מקשיבים

אנו מבלים את מרבית שעות הערות שלנו בתקשורת.
בילינו שנים בלימוד כיצד לקרוא ולכתוב, כיצד לדבר, אך מה לגבי הקשבה?
איזה תרגול, הכשרה או חינוך קיבלת שמלמד אותך להקשיב.
להקשיב באמת, להבין לעומק אדם אחר, להבין מה הבסיס שמלהיב או חוסם את אותו אדם?

אנו סופגים את העולם דרך התבוננות  והקשבה המאפשרת לנו להבין תהליכים לעמוק בכמה רמות:
להבין רגשות, דעות, לעבור חוויה להעביר אותה הלאה ועוד.

הקשבה היא מיומנות חשובה ביותר בחיינו, לצערי אנו מייחסים לה מעט מאוד ת'שומת לב.

לרוב אנו נוהגים להקשיב, באמצעות ההקשבה הפנימית דרך העצמי,
אני היא מסגרת ההתייחסות שלי בתוך הסיפור של האחר, המיקוד הוא במקשיב ולא במספר.

אנו חושבים שאנו מקשיבים מתוך כוונה להבין, אך לעיתים רבות מידיי אנחנו פשוט מגיבים,
לענות מייד ולספק תשובות עוד לפני שסיימנו לשמוע.
כשמקשיבים באופן הזה מתבצע מייד תהליך סינון דרך התבניות, התפיסות וההרגלים שלנו.
למעשה אנו מקשיבים רק דרך עולם הפנימי.
"אני יודע בדיוק איך אתה מרגיש...עברתי בדיוק את אותו הדבר...וזה מה שקרה לי......והיה כך וכך ....וזה השפיע על... "
בשיחה מסוג זה לא התקיימה הקשבה לאחר,  אלא הקשבה היתה לסיפור ולחוויה האישית שלי ולא של המספר.
למעשה חטפנו את הסיפור לעצמנו.

לעומת זאת, הקשבה אמפטית לאחר נכנסת לתוך מסגרת ההתייחסות שלי לעומד מולי.
המשמעות להקשיב ולראות את העולם דרך עיניי האחר, בצורה שהיא או הוא רואים ומרגישים את עולמם.
הקשבה אמפטית היא השקעה ברגש של אדם אחר. כאשר אנו מקשיבים לאדם אחר, אנו ממלאים לו את הצרכים הבסיסיים ועמוקים ביותר להיות איתו, להיות מקובל, מוערך, מובן.
להקשבה אמפטית יש משמעות נוספת והיא חלה גם על המקשיב, משום שאנו פותחים את עצמנו להבנת הזולת ואנו עשויים גם להיות מושפעים.
"אני מבין מה אתה מרגיש......תספר איך הזה התחיל..... מה אתה חושב לעשות......" דו-השיח מתמקד באחר ברגשות ובמחשבות שלו.

אז איך את/ה מקשיב/ה?